מהם יהלומים?

על פי ההגדרה המדעית, יהלומים הם מינרלים קשים המורכבים מלא יותר מאשר פחמן: למעשה, זהו…

8 בדצמבר 2016

על פי ההגדרה המדעית, יהלומים הם מינרלים קשים המורכבים מלא יותר מאשר פחמן: למעשה, זהו סוג המינרל הקשה והמבריק ביותר גם יחד, כאשר דרגת הקושי שלו היא הגבוהה עבור חומרים הנמצאים בטבע (10). היהלום כולל גביש אשר צורתו בטבע היא כצורת קובייה, או לחלופין תמניון, כאשר בצורה הגולמית אפשר להבדיל בין יהלומים על פי הגודל, הצבע או רמת הניקיון שלהם.

מה שחשוב יותר לענייננו הוא השימוש שנעשה ביהלומים בתעשיית התכשיטים. פעמים רבות היהלומים משמשים למטרות תעשייתיות, כמו ייצור להבים או שימות חיתוך, אך מה שנוגע לאדם הממוצע הוא הנוכחות המאסיבית שלהם בתחום התכשיטים. לראייה, תכשיטים אשר משבצים על גביהם יהלומים הופכים אוטומטית ליוקרתיים ולמרשימים פי כמה.

האבחנה העיקרית: יהלומים טבעיים מול מלאכותיים

יהלומים נוצרים באחת משתי דרכים. בצורה הטבעית הם נוצרים בבטן האדמה, בעומק של כמה מאות קילומטרים מתחת לפני האדמה ובטמפרטורה חמה מאד של כ-1,000-2,000 מעלות צלזיוס. לא בכל אזור בכדור הארץ מתקיימים התנאים האלה, כך שהיווצרות היהלומים וכרייתם מתרכזת בעיקר באזורים בעלי התנאים האופטימליים, דוגמת ברזיל, קנדה או דרום אפריקה. לא ידוע מה בדיוק התהליכים המביאים להיווצרות יהלומים, כאשר נקודת המוצא של רבים היא שהדבר נובע מהתפרצויות מאגמה בשם "קימברליט".

הצורה השנייה לייצור יהלומים, ניחשתם נכון, היא סינתטית. מעבדות שונות ברחבי העולם מייצרות בתנאים מבוקרים, שמביאים לתוצר שבסוף הדרך עשוי להזכיר את היהלום הטבעי בלא מעט מובנים – אך במחיר נמוך פי כמה. מכיוון שאין זה פשוט או אפילו אפשרי להבחין בין יהלומים טבעיים לסינתטיים ללא ציוד ייעודי ועין מקצועי, זהו תחום בו יש לא מעט זיופים, חלקם מוצלחים מאד.

חשיבות הליך כריית יהלומים

חוזרים להליך הטבעי של ייצור יהלומים ולתנאים הדרושים על מנת שניתן יהיה להפיק יהלומים מבטן האדמה. ההליך הרלוונטי עונה לשם "כריית יהלומים" והוא נחשב למקור עושר מבין החשובים בעולם. גם את כריית היהלומים עצמה נהוג לחלק לשני סוגים עיקריים. בתרחיש הראשון, כורים יהלומים ממרבצים אלובליים, או "מקורות משניים". מרבצים אלה נוצרים כשלעצמם משחיקה של סלעי הקימברליט שהוזכרו מעלה. השחיקה מביאה לשחרור יהלומים ורכיבים מינרליים אחרים, אשר נסחפים באמצעות הנהרות והנחלים ומגיעים לקרקעית הים, משם הם נדלים. סיבה מרכזית לאיכות הגבוהה ולמחיר הגבוה של יהלומים שעוברים את ההליך הזה היא שהיהלומים שהצליחו "לשרוד" ולהגיע לקרקעית הים יהיו אלה החזקים והאיכותיים יותר.

הנתיב השני באמצעותו ניתן לכרות יהלומים מבוסס על ביצוע פעולות יזומות של חפירה או של קדיחה במעבה האדמה. לאמר שמגלים ארובות וולקניות ("ארובות קימברליט") חוקרים אותן מאלף ואחת זויות, כולל תוך הכנסת שיקולים כלכליים לתוך המשוואה. אם החישובים מראים כי כריית אותם יהלומים היא משתלמת ברמת המאקרו, מתחילים לתכנן את הקמת המכרה ובהמשך לכך – את אופן הכרייה. זהו תהליך ארוך שעשוי להגיע גם ללמעלה מעשור.

התחנה הסופית: חנות התכשיטים

הפקת יהלומים, אם כן, היא מלאכה מורכבת שיכולה להתבצע רק בתנאים מוגדרים ובאזורים מסויימים של העולם. לאחר השגת היהלומים בצורה הגולמית שלהם נכנסים סוחרי היהלומים והבורסות בעולם לתמונה. הבורסות ליהלומים בוחנות את היהלומים בזכוכית מגדלת ומ-א' ועד ת', במטרה לעמוד על האיכות שלהם, ועשויות להעביר אותם לצורפים או לחנויות הפועלות בתחום.

הצורפים הם אלה שיהיו אחראים על ייצור התכשיטים משובצי היהלומים בפועל, לא פעם תוך מילוי רצונות הלקוחות הספציפיים. ככל שהיהלום שיימצא על גבי התכשיט יהיה גדול יותר ומשובח יותר, כך צפוי התכשיט להיות מהודר יותר אך גם יקר יותר. עבור הצרכנים, מומלץ לבקש תעודות עבור אותם יהלומים, במטרה ללמוד על סוגם, על איכותם או על הערך הכלכלי שלהם.